כתף קפואה (Frozen Shoulder)

מהי כתף קפואה?

כתף קפואה (Frozen Shoulder), או בשמה הרפואי Adhesive Capsulitis, היא מחלה דלקתית של מפרק הכתף הגורמת לכאבים, הגבלה בתנועת הכתף והפרעה משמעותית בתפקוד היומיומי. מקור המחלה הוא דלקת של קופסית המפרק (הקפסולה), המביאה לעיבוי, נוקשות והתכווצות של מעטפת המפרק, ובהמשך לאובדן הדרגתי של טווחי התנועה.

ברוב המקרים (מעל 90%) הסיבה להתפתחות המחלה אינה ידועה. לעיתים המחלה מופיעה ללא גורם מקדים ברור, ולעיתים לאחר חבלת כתף, שברים, ניתוחים או תקופה ממושכת של חוסר תנועה. בנוסף, תואר קשר אפשרי בין הופעת כתף קפואה לבין מצבים רפואיים שונים כגון חיסונים באזור הכתף, ניתוחים לפרוסקופיים וניתוחי לב.

לפי הספרות הרפואית, כתף קפואה שכיחה משמעותית בנשים — עד פי 5 בהשוואה לגברים. הגיל הממוצע להופעת המחלה הוא סביב 50–55 שנים.

בנוסף, קיים קשר מוכר בין כתף קפואה לבין מחלות מטבוליות והורמונליות. מחקרים עדכניים מדווחים כי למעלה מ־40% מהמטופלים הסובלים מכתף קפואה הם חולי סוכרת או בעלי הפרעות בתפקוד בלוטת התריס.

Frozen Shoulder

מהם הסימפטומים של כתף קפואה?

המחלה מתבטאת בעיקר בשני סימנים מרכזיים:

  • כאב בכתף, לעיתים גם במנוחה ובשעות הלילה.
  • ירידה הדרגתית בטווח התנועה של הכתף. הקושי מורגש במיוחד בפעולות יומיומיות כגון: לבישת חולצה או חזייה, סירוק שיער, הושטת היד למדף גבוה, הכנסת היד לכיס האחורי וכול'.

אחד המאפיינים החשובים של כתף קפואה הוא שגם המטופל עצמו וגם הרופא בבדיקה מתקשים להניע את הכתף — כלומר קיימת הגבלה אקטיבית ופסיבית של התנועה.

שלבי המחלה

לכתף קפואה מהלך טיפוסי המחולק לשלושה שלבים עיקריים:

שלב ראשון – שלב הכאב (Freezing Phase)

זהו השלב הדלקתי הראשוני. הכאב מתחיל בהדרגה והולך ומחמיר עם הזמן, במיוחד בשעות הלילה ובמהלך תנועות חדות של הכתף. מטופלים רבים מתארים כאב טורדני ומתמשך, ולעיתים קיימת הפרעה משמעותית בשינה.

בדרך כלל, רק לאחר כ־3–5 חודשים מתחילה להופיע ירידה בטווח התנועה של הכתף.

שלב זה נמשך לרוב מספר חודשים. חשוב לציין כי בשלבים הראשונים קיים לעיתים קושי באבחנה, מאחר שהכאב מופיע עוד לפני התפתחות ההגבלה האופיינית בתנועות הכתף.

שלב שני – שלב הקיפאון (Frozen Phase)

בשלב זה עוצמת הכאב נוטה לפחות בהדרגה, והוא מופיע בעיקר בזמן תנועה ופחות במנוחה. עם זאת, הנוקשות בכתף הופכת למשמעותית יותר.

קיימת הגבלה ברורה בטווחי התנועה כמעט בכל הכיוונים, כולל הרמת היד, סיבוב חיצוני וסיבוב פנימי.

זהו השלב שבו מרבית המטופלים מתקשים בפעולות יום־יומיות בסיסיות כגון לבישת בגדים, סירוק שיער או הושטת היד למדף גבוה.

שלב שלישי – שלב ההפשרה (Thawing Phase)

בשלב זה מתחיל שיפור הדרגתי בכאבים, ובהמשך מופיע גם שיפור איטי בטווחי התנועה של הכתף הפגועה. ברוב המקרים הצורך במשככי כאבים פוחת משמעותית.

חשוב לציין כי תהליך ההחלמה הוא איטי ולעיתים ממושך, אך ברוב המוחלט של המקרים המחלה חולפת באופן עצמוני ללא צורך בהתערבות ניתוחית.

משך המחלה הכולל הוא בדרך כלל כשנה וחצי עד שנתיים.

אילו בדיקות הדמיה משמשות לאבחון כתף קפואה?

האבחנה של כתף קפואה היא בראש ובראשונה אבחנה קלינית, המבוססת על סיפור המחלה ועל בדיקה גופנית המדגימה הגבלה אופיינית בטווחי התנועה האקטיביים והפסיביים של הכתף.

עם זאת, בדיקות הדמיה חשובות בעיקר לצורך שלילת גורמים אחרים לכאב ולהגבלת תנועה בכתף.

צילום רנטגן (X-Ray)

ברוב המקרים צילום רנטגן של הכתף הוא תקין. מטרת הבדיקה היא לשלול מצבים אחרים כגון:

  • שינויים ניווניים משמעותיים (אוסטאוארתריטיס).
  • הסתיידויות בגידי הכתף.
  • שברים.
  • גידולים (נדיר מאוד).

למרות שצילום רנטגן אינו מדגים את הדלקת בקופסית עצמה, הוא מהווה חלק בסיסי וחשוב מהבירור הראשוני.

אולטרסאונד (US) של הכתף

בדיקת אולטרסאונד יכולה לסייע בהערכת מצב גידי השרוול המסובב (Rotator Cuff) ולאבחן או לשלול קרעים, בורסיטיס והסתיידויות.

לעיתים ניתן לראות סימנים עקיפים המתאימים לכתף קפואה, אך הבדיקה אינה נחשבת אבחנתית באופן חד־משמעי למחלה.

ברוב המקרים אין צורך בבדיקות הדמיה נוספות מעבר לצילומי כתף ואולטרסאונד.

MRI – תהודה מגנטית

MRI אינו נדרש בכל מקרה של כתף קפואה, אך עשוי לסייע במקרים לא ברורים או כאשר עולה חשד לבעיה נוספת בכתף.

בבדיקת MRI ניתן לעיתים לזהות:

  • עיבוי של קופסית המפרק.
  • שינויים באזור ה־Rotator Interval.
  • עיבוי הרצועה הקורקוהומרלית (Coracohumeral Ligament).
  • ירידה בנפח המפרק.

עם זאת, גם MRI משמש בעיקר לשלילת פתולוגיות אחרות ולא כאמצעי אבחנה יחיד של כתף קפואה.

כיצד מטפלים בכתף קפואה?

מטרת הטיפול היא הפחתת כאב, שימור תפקוד הכתף, וסיוע למטופל בהתמודדות עם מהלך המחלה, עד להחלמה עצמונית ברוב המקרים.

הטיפול בכתף קפואה הוא בעיקרו שמרני וכולל מספר מרכיבים:

טיפול תרופתי והזרקות

ניתן להשתמש בתרופות נוגדות כאב ודלקת (NSAIDs) להקלה על הסימפטומים, בעיקר בשלבים הראשונים של המחלה.

במקרים רבים ניתן לשקול גם הזרקות סטרואידים למפרק הכתף, אשר עשויות להפחית כאב ולשפר תפקוד, במיוחד בשלב הכואב (Freezing Phase).

פיזיותרפיה ותרגול

מטרת הטיפול אינה רק הפחתת כאב, אלא גם שימור ושיפור הדרגתי של טווחי התנועה של הכתף, בהתאם לשלב המחלה.

יש להתאים את סוג ועצימות התרגול לשלב הקליני:

  • בשלבים הכואבים – דגש על הפחתת כאב והימנעות מהחמרה.
  • בשלבים המאוחרים – עבודה הדרגתית על החזרת טווחי תנועה.

רפואה אלטרנטיבית (דיקור סיני)

לפי סקירות ומטא־אנליזות עדכניות, דיקור סיני עשוי לתרום להפחתת כאב ולשיפור תפקודי קצר־טווח בחלק מהמטופלים עם כתף קפואה. עם זאת, איכות הראיות מוגבלת, ולא הודגם באופן חד־משמעי כי הטיפול משנה את מהלך המחלה הטבעי או מקצר את משכה.

מהלך טבעי של המחלה

חשוב להדגיש כי ברוב המקרים כתף קפואה היא מחלה חולפת (self-limiting), גם אם מהלכה ממושך ולעיתים מתסכל. משך המחלה הכולל נע לרוב בין שנה וחצי לשנתיים, עם שיפור הדרגתי עד החלמה תפקודית מלאה או כמעט מלאה.